פקטור גדילה של תאי כבד (Hepatocyte Growth Factor - HGF) רקומביננטי אנושי מהווה חלופה חדישה לצורך הנצלת גפה עבור נבדקים עם איסכמיה כרונית מסכנת גפה (Chronic Limb threatening Ischaemia - CLTI). בוצעה סקירה שיטתית וניתוח-על של המידע הקיים על מנת לבחון את היעילות הטיפולית של פלסמיד המכיל HGF עבור נבדקים עם CLTI.
עוד בעניין דומה
בניתוח הנתונים נכללו מחקרים אקראיים-מבוקרים מתוך מאגרי הנתונים MEDLINE, Embase, Cochrane ו-ClinicalTrials.com אשר בחנו את היעילות של פלסמיד המכיל HGF עבור נבדקים עם CLTI.
החוקרים ביצעו ניתוח-על של הסיכונים היחסיים (Relative Risk - RR) או ההבדלים הממוצעים (Mean Difference - MD). ניתוח לפי תתי-קבוצות בוצע על מנת לקבוע את היעילות של פלסמיד HGF עבור עוקבות של נבדקים, למעט אלו עם מחלת Beurger’s. וודאות הראיות עבור כל תוצא נבחנה בנפרד.
בניתוח-העל נכללו שבעה מחקרים (n=655 נבדקים). על בסיס מידע עם וודאות נמוכה הודגם כי נבדקים שטופלו עם HGF הציגו שיעורים גבוהים יותר של החלמה מלאה של הכיבים (יחס סיכונים של 1.99, רווח בר-סמך של 95%, 1.3-3.04; p=0.002) בהשוואה לאלו שטופלו עם אינבו. טיפול עם HGF נמצא קשור לירידה בציון VASי(Visual Analogue Scale) לכאב (הפרש ממוצע של -1.56, רווח בר-סמך של 95%, -2.12 ועד -1; p<0.001) לעומת אינבו עבור נבדקים עם CLTI שנבדקו כעבור שלושה חודשי מעקב. לעומת זאת, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור הנבדקים שנזקקו לכריתה מאג'ורית (יחס סיכונים של 0.91, רווח בר-סמך של 95%, 0.48-1.73; p=0.77) או שיעורי תמותה מכל סיבה (יחס סיכונים של 0.93, רווח בר-סמך של 95%, 0.38-2.27; p=0.87) בין נבדקים שטופלו עם HGF לבין אינבו. לא הודגם הבדל מובהק בשינוי ביחס קרסול-זרוע כעבור שישה חודשים מתחילת הטיפול בין נבדקים שטופלו עם HGF לבין אלו שקיבלו אינבו (הפרש ממוצע של 0, רווח בר-סמך של 95%, -0.09 ועד 0.09; p=1). העדיפות בשיעורי החלמה מלאה של הכיבים והשיפור בציוני VAS כעבור שלושה חודשי טיפול התמידו גם בניתוח לפי תתי-קבוצות.
מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול עם HGF נמצא קשור לעליה בשיעורי החלמה מלאים והפחתה בכאב האיסכמי בנבדקים עם CLTI.
מקור: