עם הזדקנות האוכלוסייה, מנתחי כלי-דם מטפלים בנבדקים מבוגרים יותר עם תחלואה נלווית מגוונת וסיכון גבוה לסיבוכים בתר-ניתוחיים. שילוב של רופא בניהול התיק הודגם כמשפר תוצאים של נבדקים לאחר ניתוחים כלליים ואורטופדיים. בסקירה הכוללת וניתוח-על זה ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של ניהול תיק משותף, על ידי רופא ומנתח, על שיעורי תחלואה ותמותה בחולים עם מחלות כלי דם.
עוד בעניין דומה
לצורך ביצוע המחקר החוקרים סקרו את מקורות המידע; PubMed,יScopus, Embase, תקצירים מכנסים ורשומות של מחקרים קליניים. מחקרים המשווים בין נבדקים שאושפזו לצורך ניתוח כלי-דם שתיקם היה בניהול משותף של מנתח ורופא לבין תיק בניהול שגרתי. יחסי הסיכונים של תמותה, סיבוכים רפואיים ושיעורים של פניות חוזרות למיון תוך 30 ימים הושוו בין קבוצות המחקר. ההשפעה של ניהול משולב על משך האשפוז הממוצע חושב באמצעות ממוצעים משוקללים.
לא זוהו מחקרים אקראיים מבוקרים בנושא זה. בניתוח-העל נכללו שמונה מחקרים תצפיתיים שבוצעו במרכז רפואי בודד בין השנים 2011-2020 בהם השתתפו 7,410 נבדקים. המחקרים היו עם סיכון גבוה עד בינוני להטיה, והתוצאים היו עם רמת ודאות נמוכה מאוד לפי מדד GRADE. תוצאות המחקר הדגימו כי ניהול משותף של תיק המטופל נמצא קשור לסיכונים יחסיים נמוכים באופן מובהק עבור תמותה (סיכון יחסי של 0.64, רווח בר-סמך של 95%, 0.44-0.92, P=0.02), סיבוכים לבביים (סיכון יחסי של 0.47, רווח בר-סמך של 95%, 0.25-0.87; p=0.02) וסיבוכים זיהומיים (סיכון יחסי של 0.49, רווח בר-סמך של 95%, 0.35-0.67; p<0.001). לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטי בין הקבוצות מבחינת משך האשפוז (הפרש ממוצע של -0.6 ימים, רווח בר-סמך של 95%, -1.44 ועד -0.24; p=0.16) ושיעורי האשפוזים החוזרים תוך 30 ימים (סיכון יחסי של 0.96, רווח בר-סמך של 95%, 0.84-1.08; p=0.49).
מסקנת החוקרים הייתה כי ניהול משותף של תיקי מטופלים המועמדים לניתוחי כלי דם באשפוז הדגים תוצאות מבטיחות, אם כי המידע היה ברמת וודאות נמוכה. יש צורך בביצוע מחקרים פרוספקטיביים איכותיים נוספים על מנת למקסם את ההשפעה של רופאים על תוצאי ניתוחי כלי-דם באשפוז, תוך שימוש נכון במשאבי בית החולים.
מקור: