הבנה של הגורמים העיקריים לכריתת גפיים הינו הכרחי לצורך קביעת מדיניות בריאות למניעת מצבים אלו, אך מעט מחקרים התייחסו עד כה לאפידמיולוגיה של כריתת גפיים במדינות מתפתחות. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הגורמים לכלל כריתות הגפיים התחתונות שבוצעו במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בברזיל בתקופה של 13 שנים, לבחון מגמות במספר האירועים, פרטים דמוגרפיים של הנבדקים, אטיולוגיות, משך האשפוז ושיעורי תמותה באשפוז.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסין זה בחנו את כלל המקרים בהם בוצעה כריתת גפה תחתונה במערכת הבריאות הציבורית בברזיל בין התאריכים 1 לינואר 2008 ועד 31 לדצמבר 2020. בעזרת מאגר מידע ציבורי, כלל סוגי כריתות גפה נכללו על מנת לקבוע את מספר הפעולות, הגורמים העיקריים שהובילו לכך, מיקום אנטומי של אובדן הגפה, מידע דמוגרפי, פיזור לפי אזור ומאפיינים נוספים.
סך הכל 633,455 כריתות גפה בוצעו בין השנים 2008-2020, רובם כריתות מזעריות (55.6%) ובעיקר בגברים (67%). תוצאות המחקר הדגימו מגמת עליה במספר כריתות הגפה, ובעיקר עליה בשיעור הכריתות המאג'וריות (עליה ב-54% באותה תקופה). נבדקים קשישים הדגימו שיעורים גבוהים ביותר. במהלך השנים התבהר כי סוכרת (Diabetes Mellitus - DM) הינה המחלה העיקרית המקושרת לכריתות גפה. שיעורי התמותה הגבוהים ביותר באשפוז נצפו לאחר כריתות גפה מא'גוריות ונמצאו קשורים למחלת כלי דם פריפרית (Peripheral Arterial Disease - PAD).
מסקנת החוקרים הייתה כי ישנה עליה במספר כריתות הגפה בברזיל. DM נעשתה המחלה המקושרת, בתדירות הגבוהה ביותר, לכריתת גפה. עם זאת, PAD הינה האבחנה עם הקשר הכי משמעותי לכריתות גפה מאג'וריות ולתמותה במהלך אשפוז.
מקור: