כשל רב-איברים (Multiple Organ Failure - MOF) נמצא קשור לתוצאים עגומים ולעליה בתמותה עקב ספסיס וטראומה. ישנו מידע מוגבל בלבד בנוגע ל-MOF במטופלים לאחר תיקון קרע של מפרצת באבי העורקים הבטני (ruptured Abdominal Aorta Aneurysm - rAAA). במחקר זה החוקרים ביקשו לזהות את ההמצאות העכשווית ואת המאפיינים של מטופלים עם rAAA הסובלים מ-MOF.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי נבדקים עם rAAA אשר עברו תיקון (בין השנים 2010-2020) במספר בתי חולים שונים השייכים לאותו מוסד רפואי. נבדקים שנפטרו במהלך היומיים הראשונים לאחר התיקון הוצאו מהמחקר. על מנת לבחון את ההמצאות של MOF החוקרים השתמשו במדדים שונים; קריטריון דנבר מתוקן (להוציא כשל כבדי), ציון SOFA (Sequential Organ Failure Assessment) וציון MODSי(Multiple Organ Dysfunction Score), במהלך ימים 3-5 שלאחר הניתוח. MOF הוגדר על פי ציון דנבר מעל 3, הפרעה בתפקוד של שתי מערכות לפחות לפי ציון SOFA או ציון MODS מעל 8. החוקרים השתמשו בעקומות קפלן-מאייר ומדידות log-rank על מנת להעריך את ההבדל בתמותה תוך 30 ימים בין נבדקים עם MOF לבין אלו ללא. לצורך הערכת מנבאים עבור MOF, החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית.
מתוך 370 נבדקים עם rAAA, 288 שרדו יותר מיומיים (גיל ממוצע של 73±10.1 שנים, 76.7% גברים, 44.1% עברו ניתוח תיקון בגישה פתוחה), ועבור 143 נמצאו נתונים לצורך ביצוע חישובי MOF. תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך הימים 3-5 לאחר הניתוח; ל-41 (12.24%) מהנבדקים היה MOF לפי מדד דנבר, ל-26 (9.03%) היה MOF לפי SOFA ול-39 (13.54%) היה MOF לפי MODS. במרבית המקרים, מערכות הנשימה והעצבים היו מעורבים במידה הרבה ביותר. מבין הנבדקים עם MOF, נמצאו הפרעות נשימתיות ב-65.9% (דנבר), 57.7% (SOFA) ו-56.4% (MODS) מהנבדקים. באופן דומה, הפרעות נוירולוגיות נצפו ב-92.3% (SOFA) ו-89.7% (MODS), אך הפרעות כלייתיות נצפו ב-26.8% (דנבר), 23.1% (SOFA) ו-10.3% (MODS). MOF, לפי כל אחד ממערכות הניקוד הללו, נמצא קשור לעליה בשיעורי התמותה תוך 30 ימים (דנבר: 11.3%-41.5%; p<0.01,יSOFA:י12.6% לעומת 46.2%; p<0.01,יMODS:י12.5% לעומת 35.9%; p<0.01), כמו גם MOF על פי כל קריטריון (10.8% לעומת 35.7%; p<0.01). נמצא עוד כי מטופלים עם MOF היו, בשכיחות גבוהה יותר, בעלי BMI גבוה יותר (55.9±26.6 לעומת 49±15; p=0.011) או עברו שבץ מוחי טרום-ניתוחי (17.9% לעומת 6%; p=0.016). מטופלים עם MOF עברו טיפול אנדווסקולרי בשכיחות נמוכה יותר (30.4% לעומת 62.1%; p<0.001). על פי ניתוח רב-משתני נמצא כי טיפול אנדווסקולרי מהווה גורם מגן מפני התפתחות MOF (לפי כל הקריטריונים; יחס סיכויים של 0.23, רווח בר-סמך של 95%, 0.08-0.64; p=0.019), לאחר תקנון עבור גיל, מגדר ולחץ דם סיסטולי בהתייצגות.
מסקנת החוקרים הייתה כי MOF מתרחש רק עבור 9-14% מהנבדקים לאחר תיקון של rAAA, אך הוא נמצא קשור לעליה פי שלושה בשיעורי התמותה. תיקון אנדווסקולרי נמצא קשור לירידה בהיארעות של MOF.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
