כריתה של גפה תחתונה מהווה סיבוך משמעותי עבור נבדקים עם סוכרת (Diabetes Mellitus - DM). במחקר הולנדי קודם, שיעורי ההיארעות של כריתת גפה מאג'ורית עמדו על 89.2 לכל 100,000 שנות אדם. המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לתאר את שיעורי ההיארעות של כריתת גפה תחתונה בנבדקים עם DM בחבל ארץ Zwolle, שם טיפול מניעתי ומרפא עבור כפות רגליים של אנשים עם סוכרת מנוהל לפי הקווים המנחים של IWGDFי(International Working Group of the Diabetic Foot). המטרה המשנית של המחקר הייתה לבחון את התוצאים והמאפיינים של מטופלים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה אזורי מבוסס אוכלוסין שבוצע באופן רטרוספקטיבי נכללו נבדקים עם DM שטופלו במוסדות לרפואה ראשונית ושניונית אשר גרים בחבל Zwolle. כלל כריתות הגפה שבוצעו בין השנים 2017-2019 נכללו במחקר. השוואות בוצעו בין נבדקים שעברו כריתת גפה לבין אלו שלא.
בניתוח הנתונים נכללו 5,915 נבדקים עם DM. גילם הממוצע של הנבדקים עמד על 67.8 (טווח בין-רבעוני של 57.9-75.9) שנים, מהם 47% היו נשים והערך החציוני של המוגלובין מסוכרר (Glycated Hemoglobin - HbA1c) עמד על 53 (טווח בין-רבעוני של 47-62) מילימול/מול. תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך שלוש שנות המעקב בוצעו 68 כריתות גפה ב-59 נבדקים; 46 כריתות מאג'וריות ו-22 מינוריות. מספרים אלו מתורגמים לשיעורי היארעות שנתיים של כריתה לא טראומתית מאג'ורית של 41.5 ומינורית של 86.9 לכל 100,000 שנות אדם, עבור נבדקים עם DM. בהשוואה לנבדקים שלא עברו כריתת גפה, רוב הנבדקים שעברו כריתה היו גברים, מבוגרים, חולים בסוכרת סוג 2, עם לחץ דם דיאסטולי גבוה יותר, פרופיל פחות טוב של טיפול ברגל סוכרתית, וחולים בסוכרת כבר זמן ארוך יותר, אשר טופלו במרכזים שניוניים ועם ערכי HbA1c גבוהים יותר. בתום תקופה המעקב המלאה 111 נבדקים נפטרו; 96 (1.6%) לא עברו כריתה ו-15 (25.4%) כן עברו כריתה (p<0.001).
מסקנת החוקרים הייתה כי בהשוואה לדיווחים קודמים בהולנד, מחקר זה המשקף את המצב בחבל Zwolle, הדגים ירידה משמעותית בשיעורי ההיארעות של ניתוחים לכריתת גפה מאג'ורית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
