מחקרים

הנחת תומכן אנדו-וסקולרי במטופלים עם חסימה של העורק הצרברלי האחורי

במטופלים עם חסימה מבודדת של העורק הצרברלי האחורי נמצא כי טיפול עם תומכן אנדו-וסקולרי היה בטוח לשימוש

שבץ, פגיעה מוחית (צילום: אילוסטרציה)

ישנה עלייה בדיווחים על טיפולים להנחת תומכן אנדו-וסקולרי (EVT) בחסימות מבודדות של העורק הצרברלי האחורי (PCA), וזאת אף על פי שהתועלת הקלינית של הטיפול עדיין אינה ברורה דיה. במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'European Journal of Neurology', החוקרים בדקו את התוצאים התפקודיים ואת הבטיחות בעקבות טיפול משולב של EVT ושל הניהול הרפואי הטוב ביותר (BMM: best medical management), בהשוואה ל-BMM בלבד, בקרב מטופלים שעברו שבץ על רקע חסימה של ה-PCA.

לצורך כך, החוקרים ערכו חיפוש במסדי הנתונים PubMed,יWeb of Science ו-Embase, אחר מחקרים שנעשו על מטופלים עם שבץ מוחי על רקע חסימה מבודדת של ה-PCA, אשר קיבלו טיפול משולב עם EVT +BMM, או עם BMM בלבד, אשר כלל טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי. לא נמצאו מחקרים אקראיים, וכלל המחקרים היו רטרוספקטיביים. התוצא הראשוני היה ניקוד של 0-2 לפי ה-modified Rankin Scale לאחר שלושה חודשים. תוצאי הבטיחות כללו את שיעור התמותה, ושכיחות של דימום תוך-גולגולתי תסמיני (sICH).

החוקרים ערכו מטא-אנליזה ברמת המחקר, אשר כללה 12 מחקרים המקיפים 679 חולים בסך הכל: 338 חולים שקיבלו EVT + BMM ו-341 חולים שקיבלו BMM בלבד. תוצא תפקודי טוב לאחר 3 חודשים הושג בקרב 58.0% (רווח בר-סמך של 95% 43.83-70.95) מהחולים שקיבלו EVT + BMM, ובקרב 48.1% (רווח בר-סמך של 95% 40.35-55.92) מהחולים שקיבלו טיפול עם BMM בלבד; שיעור התמותה עמד על 12.6% מהחולים (רווח בר-סמך של 95% 7.30-20.93) ו-12.3% מהחולים (רווח בר-סמך של 95% 8.64-17.33), בהתאמה. אירועי דימום תוך-גולגולתי תסמיני נמצאו בקרב 4.2% (רווח בר-סמך של 95% 2.47-7.03) מהמטופלים שקיבלו EVT + BMM, ובקרב 3.2% (רווח בר-סמך של 95% 1.75-5.92) מהמטופלים שקיבלו BMM בלבד. אנליזות השוואתיות נערכו על מחקרים שכללו את שתי הגישות הטיפוליות, ואלו לא הראו הבדלים מובהקים.

החוקרים מסכמים כי על סמך התוצאות העולות ממחקרים, טיפול עם תומכן אנדו-וסקולרי מהווה אפשרות טיפולית בטוחה לחולים עם שבץ מוחי על רקע חסימה מבודדת של העורק הצרברלי האחורי. לא נמצאו הבדלים בתוצאים הקליניים או הבטיחותיים בין שתי הגישות הטיפוליות. בשל כך, יש צורך בכינון מחקרים אקראיים עתידיים על טיפול בחסימות כלי דם מרוחקים.

מקור:

Berberich, A., Finitsis, S., Strambo, D., Michel, P., Herweh, C., Meyer, L., Hanning, U., Strbian, D., Abdalkader, M., Nogueira, R. G., Puetz, V., Kaiser, D., Olive-Gadea, M., Ribo, M., Fragata, I., Marto, J. P., Romoli, M., Ringleb, P. A., Nguyen, T. N., & Nagel, S. (2022). Endovascular therapy versus no endovascular therapy in patients receiving best medical management for acute isolated occlusion of the posterior cerebral artery: A systematic review and meta-analysis. European journal of neurology, 29(9), 2664–2673.

נושאים קשורים:  מחקרים,  תומכן,  חסימת עורקים,  טיפול אנדווסקולרי,  חסימת כלי דם
תגובות