מטרת המחקר הייתה לבחון את תוצאי הביניים של הרחבה של המסתם הפולמונרי כחלק מתיקון טרנס-אנולרי ל-Tetralogy of Fallotי(TOF). בין השנים 2007-2019, 131 מטופלים עברו ניתוח תיקון טרנס-אנולרי עם הרחבה של המסתם הפולמונרי לתיקון TOFי(n=120) ו-Double Outlet Right Ventricleי(DORV) עם היצרות המסתם הפולמונרי (n=11). החומר ממנו היה עשוי הטלאי היה פוליטטראפלואורואתילן (n=76), פריקרד עצמי מטופל עם גלוטראלדהיד (n=47) או פריקרד ממקור בקר (n=8).
עוד בעניין דומה
גילם החציוני של הנבדקים שעברו ניתוח תיקון עמד על 8.9 (טווח בין רבעוני של 5.4-14.8) חודשים. במסגרת המחקר לא אירעו מקרי מוות במהלך ניתוח התיקון. משך המעקב החציוני עמד על 6.25 (טווח בין רבעוני של 2.77-7.75) שנים. תוצאות המחקר הדגימו כי שיעור הנבדקים שלא פיתחו אי-ספיקת מסתם פולמונרי (Pulmonary Regurgitation- PR) תוך שנה עמד על 85% (רווח בר-סמך של 95%, 77-90%) ותוך חמש שנים עמד על 76% (רווח בר-סמך של 95%, 66-83%). שיעור הנבדקים שלא פיתחו PR בדרגה בינונית ומעלה עמד על 69% למשך 5 שנים (רווח בר-סמך של 95%, 60-76%) ו-30% למשך 10 שנים (רווח בר-סמך של 95%, 21-39%).
שלושה נבדקים נזקקו החלפת מסתם פולמונרי עקב PR. תשעה נבדקים נזקקו להרחבה של המסתם הפולמונרי עם בלון. שיעור הנבדקים שלא נזקקו לעוד התערבות עקב היצרות המסתם הפולמונרי עמד על 98% למשך שנה אחת (רווח בר-סמך של 95%, 93-99%) ו-94% למשך חמש שנים (רווח בר-סמך של 95%, 87-97%). מטופל אחד עם PR חמור התייצג עם נפח חדר ימין של >160 מ"ל/מ2. שימוש בפוליטטראפלואורואתילן מורחב חסך מהמטופלים התפתחות של PR בדרגה בינונית ומעלה (מבחן log-rank p< 0.001; יחס סיכונים של 0.4 על פי רגרסיית COX, רווח בר-סמך של 95%, 0.25-0.63; p<0.001).
מסקנת החוקרים במבדק ביניים הייתה כי היארעות של PR חמור הייתה נמוכה מ-50% לאחר תיקון טרנסאנולרי עם הרחבה של המסתם הפולמונרי. טלאי העשוי מפוליטטראפלואורואתילן מורחב השיג תוצאים טובים יותר מפריקרד עצמי או ממקור בקר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
