טיפול אנדווסקולרי

התאמה אנטומית לניתוח תיקון מפרצת אנדווסקולרית

מרבית המטופלים עם מפרצת אאורטלית בטנית קטנה אשר התאימו לניתוח תיקון אנדווסקולרי בהערכתם הראשונית, נשארו מתאימים לניתוח זה גם לאחר שנתיים של מעקב

חדר ניתוח. אילוסטרציה

ניתוח תיקון אנדווסקולרי (EVAR) מהווה אפשרות נפוצה עבור מטופלים עם אנטומיה ווסקולרית מתאימה אשר סובלים ממפרצת אאורטית בטנית (AAA) במיקום אינפרא-רנאלי. מטופלים עם AAA קטנה נמצאים במעקב מוקפד, וקיים חשש שהאנטומיה שלהם עשוייה להשתנות בעקבות גדילת ה-AAA ובעקבות כך הם עשויים להפוך ללא מתאימים ל-EVAR.

מחקר זה בחן את השינויים האנטומיים האפשריים אשר עשויים להוביל לאי התאמה לניתוח EVAR, על ידי מעקב באמצעות הדמיית CT לאורך שנתיים. התאמה לניתוח EVAR נקבעה על סמך מדידת היקף אאורטה בחלק הפרוקסימלי, אורך ה-AAA, והזווית האינפרא-רנאלית של כלי הדם.

במחקר נכללו 168 גברים ו-24 נשים. 85% מהמטופלים נמצאו מתאימים ל-EVAR בבייסליין, ו-85% לאחר שנתיים של מעקב (95% רווח בר-סמך -0.034- 0.034). 98% מהמטופלים אשר התאימו ל-EVAR בתחילת המחקר נשארו מתאימים לאחר שנתיים של מעקב. צוואר AAA קצר מדי היווה את הסיבה הנפוצה ביותר לאי התאמה בבייסליין, וכן לשינוי סטטוס התאמה לאחר שנתיים.

מסקנת המחקר הייתה שמרבית המטופלים אשר נמצאו מתאימים ל- EVAR בכניסתם למעקב בשל AAA קטן נשארו מתאימים לאחר שנתיים. שינויים משמעותיים בצוואר ה-AAA אשר הובילו לאבדן אפשרויות טיפול לא היו נפוצות.

מקור: 

Annalise M. Panthofer et. al (2021) Journal of Vascular Surgery DOI: https://doi.org/10.1016/j.jvs.2021.04.044

נושאים קשורים:  טיפול אנדווסקולרי,  מפרצת בטנית,  מחקרים
תגובות