חדשות

הממשלה צפויה לאשר "תוכנית לאומית לבריאות דיגיטלית" בעלות של כמיליארד שקל

התוכנית תאפשר גישה למאות חברות סטארט-אפ לנתונים הרפואיים של קופות החולים, ואמורה לבסס את מעמדה של ישראל בתחום המחקר הרפואי

בדיקת דם (צילום: אילוסטרציה)

הממשלה צפויה לאשר היום (א') "תכנית לאומית לבריאות דיגיטלית", שתאפשר מחקרי "ביג דאטה" המבוססים על נתוניהם הרפואיים של מבוטחי קופות החולים בישראל, ואמורה לבסס את מעמדה של ישראל בתחום המחקר הרפואי.

התוכנית תתוקצב ב-922 מיליון שקל ל-5 שנים. היא גובשה על ידי צוות בין-משרדי בהובלת מיזם "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי ומשרד הבריאות, יחד עם משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החדשנות, מל"ג/ות"ת ומשרד הכלכלה והתעשייה.

המטרה המוצהרת של התכנית: "להפוך את ישראל לשחקן משמעותי בתחום הבריאות הדיגיטלית בעולם, שוק המגלגל למעלה מ 6 טריליון דולר בשנה". על פי ההערכות, התכנית החדשה צפויה להכניס למשק הישראלי כ-12 מיליארד שקל בשנה.

במסגרת התכנית, תעודד הממשלה ותתקצב שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות הציבורית לבין מאות חברות סטארט אפ ישראליות העוסקות בתחומי הבריאות הדיגיטלית. כיום פועלות בתחום הזה יותר מ-470 חברות. 7% מחברות הסטארט-אפ הנוסדות מדי שנה בישראל הן חברות בתחום זה. החברות מפתחות פתרונות רפואיים מתקדמים ופתרונות טכנולוגיים למערכת הבריאות.

על-פי התכנית, יקבלו החברות נגישות למאגרי ה-Big Data הרפואיים של קופות החולים, כדי שיוכלו להריץ את האלגוריתמים שהן מפתחות ולבצע פיילוטים.

ארבע קופות החולים בישראל מחזיקות במאגרי נתונים רפואיים מהמקיפים ביותר בעולם. מאגר הנתונים של שירותי בריאות כללית ושל מכבי ממוקמים במקום השני והשלישי, בהתאמה, במדדי האיכות של מאגרי הנתונים הרפואיים בעולם. במאגרי נתונים אלו נמצאת ההיסטוריה הרפואית של כל אחד מאזרחי ישראל לאורך כל חייו.

בהודעה שפירסמה משרד הבריאות נכתב, כי "כיום, מערכת הבריאות הממוסדת בישראל נעדרת מיומנות, משאבים וכוח האדם כדי לנצל באופן מיטבי את מאגרי הנתונים הענקיים שברשותן. התכנית החדשה תאפשר חיזוי מצב רפואי, קבלת החלטה בנושאים של טיפולי רפואה מונעת. הטיפול הרפואי יהיה יותר אישי (רפואה מותאמת אישית) שיתבסס על מאפייניהם הרפואיים האישיים, ולא רק על הפרוטוקול הרפואי הממוצע הנוהג כיום".

במסגרת התכנית הלאומית גם יוקם מאגר "פסיפס" של נתונים רפואיים - מאגר ייחודי שיורכב ממתנדבים הלוקים במחלות ו/או בבעיות רפואיות מורכבות שהרפואה טרם מצאה כלים יעילים דיים להתמודד איתן. מאגר הפסיפס המהונדס יאפשר לבצע מחקרים על "חתכים" ייחודיים באוכלוסייה ולהריץ בהם מניפולציות מחקריות הנדרשות בדרך לפיתוח טכנולוגיה חדשנית בתחומי הטיפול ולשם התמודדות עם מחלות שונות ביניהן: מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלות כליות, סרטן, צליאק, אוטיזם, ADHD, מחלת קרוהן, אלרגיות, פוסט טראומה, דיכאון, חרדות ומחלות נפש נוספות.

יותר מ-620 מיליון שקל מהתקציב שמיועד לתוכנית החדשה יוקצו להקמת תשתית מחקרית והקמת מאגר הפסיפס. 223 מיליון שקלים יוקצו לתמיכה במו"פ דיגיטלי רפואי באקדמיה ובתעשייה. כ-30 מיליון שקל יוקצו ליצירת הון אנושי בתחומי הבריאות הדיגיטלית - כלומר לשם מלגות לסטודנטים וקידום ההייטק. כדי לעודד התקשרות בין החברות למערכת הבריאות, תשקיע הממשלה כ-50 מיליון שקלים לפישוט הרגולציה בבריאות הדיגיטלית. אחד מיעדי התכנית הוא לשפר את מחשוב מערכת הבריאות הציבורית ושדרוג התיקים הרפואיים ואיחודם לשפה אחת.

בדברי ההסבר לתכנית שהממשלה צפויה לאשר נמנים התועלות ש"בריאות דיגיטלית" לאזרח בנושאים הבאים – ומוצגות כמה דוגמאות מפעילויות של חברות ישראליות צעירות שמפתחות פתרונות לנושאי בריאות ורפואה:

  • בתחום הרפואה המונעת: במסגרת ניטור וניתוח מתקדם, אפשר יהיה לזהות אנשים המצויים בסיכון למחלה בהתבסס על המידע שקיים כיום בקופות החולים ובבתי החולים, כך שניתן יהיה לאתר מוקדי סיכון בשלבים מוקדמים מאוד ואף למנוע התפרצות של מחלות. לדוגמא, בישראל מתרחשים למעלה מאלף מקרי מוות בשנה מסרטן המעי הגס בשל גילוי מאוחר. פתרון שפותח כבר במכבי מאפשר באמצעות בדיקות דם שגרתיות, לזהות סיכון לחלות בסרטן זה עוד בשלבים מאוד ראשוניים.
  • רפואה מותאמת אישית: שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים לניתוח וניטור מאגרי המידע יאפשר העמדת פרוטוקול טיפול מותאם אישית לכל מטופל. למשל: חברת Zebra Medical, שתפעל בשיתוף פעולה עם מערכת הבריאות במסגרת התכנית לבריאות דיגיטלית פיתחה טכנולוגיה המשפרת משמעותית את הדיוק שבפענוח בדיקות לאבחון סרטן - באמצעות כלים לעיבוד תמונה. חברה אחרת Taliaz, פיתחה טכנולוגיה המתבססת על מידע גנטי ונתונים נוספים המאפשרת התאמה מידית של תרופות נוגדות דיכאון למטופל, ברמת דיוק של 70%-80% עוד בתחילת הטיפול. כל זאת לעומת רמת דיוק מקובלת של 30%-40% בשיטות הקיימות, הדורשות פעמים רבות חודשים ארוכים של ניסיונות במתן תרופות שונות, עד למציאת התרופה המתאימה. חברות נוספות פיתחו טכנולוגיות המאפשרות להתאים למטופל תרופות לסרטן, המתאימות לכל שלב ולכל סוג של גידול ממנו סובל המטופל וכך להתאים עבורו טיפול ספציפי – מה שעשוי להבטיח סיכויים גבוהים יותר להחלמה.
  • רפואה מנטרת ויוזמת: שימוש במכשור דיגיטלי לאיתור מידי של מקרי מצוקה. ניתן יהיה להגביר את מהירות המענה הרפואי. למשל: החברה הישראלית Early Sense פיתחה טכנולוגיה המתריעה מידית על מצבים מסכני חיים באמצעות חיישן הממוקם מתחת למזרן ומנטר דופק, קצב נשימה ותנועה בזמן שינה. החיישן מאפשר להציל חיי תינוקות הסובלים מדום נשימה פתאומי במהלך השינה.
  • המטופל במרכז: במסגרת התכנית הלאומית, ייעשה במערכת הבריאות בעתיד שימוש נרחב באמצעים טכנולוגיים מתקדמים להגברת האחריות והמעורבות של המטופל בטיפול שלו עצמו. לדוגמא: פתרונות טכנולוגיים שונים שכבר פותחו או נמצאים בתהליכי פיתוח מאפשרים לחולי סכרת לעקוב אחר תוצאות בדיקות הסוכר היומיות שהם מבצעים, וממליצים על מינון מדויק של תרופות בהתאם.
  • רפואה מרחוק: יישומים ואמצעי תקשורת המאפשרים להעניק למטופל טיפול רפואי מרחוק ובכל זמן.

ועוד מפרטת התכנית כמה דוגמאות לפרויקטים שבהם תשקיע המדינה מתכוונת להשקיע בשנים הקרובות:

  • פיתוח כלים טכנולוגיים תומכים וביצוע פעולות נדרשות ליישום הרגולציה על שימושים משניים בנתוני הבריאות (ההשקעה המוערכת 50 מיליון שקל);
  • תמרוץ ארגוני הבריאות (קופות החולים) לעידוד שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם התעשייה בתחום הבריאות הדיגיטלית (78 מיליון שקל);
  • פריסת תיק קליני ממוחשב בכל ארגוני הבריאות בהם קיים פער בנושא הזה (109 מיליון שקל);
  • מעבר לתיעוד נתוני בריאות במערכת הבריאות בישראל בשפת קידוד עדכנית ואחידה (טרמינולוגיה רפואית) (89 מיליון שקל);
  • הקמת בנק דגימות לצרכי טיפול מתקדם ומחקר (50 מיליון שקל)
  • פיתוח יכולות טכנולוגיות להטמעת פתרונות חדשניים בארגוני הבריאות, על בסיס תשתית מערכת "איתן" (30 מיליון שקל);
  • קידום והרחבת מערך "תמנע" – תשתית מחקר לנתוני עתק (Big-Data); ובחינת הקמת מרכז לאומי לריצוף גנטי.
  • עידוד מחקר ופיתוח וכן ניסויי חלוץ (פיילוטים) של חברות ויזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית, בכלל זה חברות פרטיות, תוך שיתוף פעולה מלא עם ארגוני הבריאות השונים בישראל (65 מיליון שקל);
  • שימוש במסלול "מעבדות לחדשנות טכנולוגית" - שייעודו לקדם חדשנות ולחזק שיתופי פעולה בין תאגידים רב לאומיים לבין חברות הזנק ישראליות - לתחום הבריאות הדיגיטלית (32 מיליון שקל).
  • הגברת הפעילות במהלכי שיווק וייצוא לחו"ל של פתרונות בריאות דיגיטלית, וליווי חברות זרות בתחום הזה לביצוע השקעות בישראל (10 מיליון שקל);
  • השתתפות של ישראל בפרויקטים של מוסדות פיננסיים בין-לאומיים בתחום הבריאות הדיגיטלית (14 מיליון שקל).
  • תכנית למענקי מחקר בתחום הרפואה המותאמת אישית (70 מיליון שקל); תמיכה בפיתוח קורסים אקדמיים דיגיטליים, בתחומי ההייטק ומדעי הנתונים.
  • פיתוח תכנית לעידוד שיתופי פעולה רב-מגזריים (מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי) בקרב בכירים מתחום הבריאות הדיגיטלית (9 מיליון שקל);
  • קידום פעולות שיווק וחשיפה לתחום הבריאות הדיגיטלית (2.5 מיליון שקל).

כמו כן נקבע כי ראש מערך הסייבר הלאומי יבחן הקמת תשתית טכנולוגיה וסימולציה בבאר שבע, שתשמש לקידום יזמות ופיתוח תעשייתי בתחום הגנת הסייבר בהיבטי בריאות דיגיטלית.

אחד הנושאים שעמם תצטרך התכנית להתמודד: חובת השמירה על פרטיות המטופלים למרות שהגישה לתיקים הרפואיים שלהם תינתן בעתיד לחברות פרטיות העוסקות בתחום הביו-טק והמד-טק.

להלן מסמך ההחלטות הצפויות להיות מאושרות היום בישיבת הממשלה.

נושאים קשורים:  חדשות,  ביג דאטה,  Big Data,  מיזם "ישראל דיגיטלית",  סטארט אפ,  ממשלה,  מחקרים
תגובות

בקופת חולים מכבי קיימת התוכנית טיפה למחקר - הרפואה העצמית / פרטנית כבר מחכה לתורה מזה למעלה מעשור. תוכניות גנום אנושי בהרווארד רצות כבר למעלה מעשור ועדיין האנושות מדדה כעיוורת ומפגרת. כמה אנשים שמעו על ד"ר קרייג וונטר ומחקריו - גיבור פורץ דרך שהיה ראוי כי תרבות הרפואה בארץ תיקח אותו לדוגמא ותטמיע את הישיגיו לשירות הציבור בארץ!!