דעות

יתרונות הגישה הדרום-קוריאנית האגרסיבית לטיפול בסרטן הקיבה

בגישה הנהוגה בישראל הסטטיסטיקה מדברת על סיכון לחזרת סרטן קיבה אצל כ-80% מהמנותחים תוך חמש שנים; זאת, בהשוואה ל-40% בגישה הדרום-קוריאנית האגרסיבית יותר שאנחנו משתמשים בה ב"בילינסון"

28.09.2017, 11:04

בישראל חולים מדי שנה בין 650 ל-700 בני אדם בסרטן הקיבה. כאשר הגילוי נעשה בשלבים מוקדמים ניתן להחלים ממנו. אבל סרטן הקיבה לא מאופיין בתסמינים מיוחדים עם הופעתו. לכן הוא מתגלה, בדרך כלל, בשלבים מאוחרים, כאשר המחלה מפושטת לבלוטות הלימפה ולאיברים הסמוכים.

סרטן הקיבה שכיח בגילאי 50-60 אבל בשנים האחרונות אנו עדים לצניחה בגיל החולים. חיידק ההליקובקטור פילורי מגדיל את הסיכון לכיב קיבה ולסרטן הקיבה ונמצא בכ-70% מהחולים עם סרטן קיבה. הליקובקטור פילורי הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כחיידק הנפוץ ביותר, ורוב האנשים שנושאים אותו כלל לא מודעים לכך.

סרטן הקיבה והוושט שכיח פי 10 לערך בדרום קוריאה ויפן. מוטציה גנטית, מנהגי האכילה, כמו צריכת מזון חריף מאוד, מלוח ופירות ים, המהווים את אחד הגורמים להופעת חיידק ההליקובקטור, מעלים את הסיכון לחלות במחלה. גם צריכת אלכוהול אינטנסיבית בארצות אלו תורמת את שלה לשכיחות הגבוהה. לא נדיר למצוא רופא שמטפל במספר בני משפחה ומכיר את אילן היוחסין.

תודות להסרה אגרסיבית של בלוטות הלימפה לאורך כלי הדם הגדולים, אנחנו מקטינים בחדות את הסיכון לחזרת המחלה

הקיבה היא איבר שרירי דמוי שק. היא ממוקמת מתחת לוושט ומתחברת למעי. בקיבה בלוטות המייצרות אנזימים, המסייעים בפירוק הראשוני של המזון. בקיבה נעשה הפירוק הראשוני של המזון. בקיבה נספגים גם ויטמינים נחוצים לגוף כמו B12, החיוני לייצורן של כדוריות הדם האדומות. בסמוך לקיבה מצויות בלוטות לימפה קטנות, ובתוכן נוזל הלימפה המגן על הגוף מפני מחלות.

מקצת החולים, כ-100 בשנה, מצליחים להגיע לניתוח והם בעלי סיכוי להחלים. בדרך כלל, התסמין העיקרי שבעטיו יפנו החולים לרופא המשפחה יהיה אנמיה (חסר דם) בגלל הגידול המדמם, חולשה ועייפות בלתי מוסברת. אבל מאחר ואנמיה נגרמת ממקורות רבים, וכך גם חולשה ועייפות, אבחון המחלה מתעכב. בשלב מתקדם יותר יופיע דם בצואה, והתסמינים האופייניים יהיו שובע מהיר, בחילות והקאות, תחושה שהאוכל לא "יורד" וירידה לא מוסברת במשקל.

"שלב הסרטן" הוא מונח בו משתמשים לתיאור היקף הגידול והתפשטותו מעבר למיקום הראשוני שבו פרץ. סרטן הקיבה, בשלב ראשון ושני משמעו כי הסרטן ממוקם בקיבה ובבלוטות הלימפה הסמוכות. בשלב השלישי והרביעי הסרטן מפושט יותר ושלח גרורות לאיברים אחרים בגוף.

אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקת גסטרוסקופיה, בה מחדירים "מצלמה" לקיבה לבדיקתה. וכן באמצעות נטילת ביופסיה מרירית הקיבה. ההחלטה על המשך הטיפול בבית החולים נעשית על ידי צוות רב תחומי. עמו נמנים מומחה רנטגן, רופא גסטרואנטרולוג, אונקולוג וכירורג, המחליטים בעצה אחת על המשך הטיפול.

בשלב מתקדם (3,4) נוהגים בדרך כלל לטפל במתן כימותרפיה, לאחריה ניתוח, ואחרי הניתוח המשך טיפול כימותרפי. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם אפשר לנתח מיד.

בישראל ובעולם נוהגים לבצע מזה שנים רבות שני סוגים של ניתוחים לטיפול בסרטן הקיבה. במקרים בהם הגידול נמצא בחלק התחתון של הקיבה, נוהגים להסיר את הקיבה התחתונה ואת בלוטות הלימפה ולחבר את הקיבה למעי. בגידולים בקיבה העליונה נוהגים לכרות את הקיבה בשלמותה, חלקים מהוושט ומהמעי הדק, רקמות נוספות בקרבת הגידול ובלוטות לימפה נוספות. את הוושט מחברים בניתוח למעי הדק. בשני הניתוחים "עוקפים" את התריסריון ויוצרים מבנה אנטומי חדש למערכת העיכול.

בגישה חדשה הנעשית בבית החולים שלנו, בהצלחה רבה, אנו מיישמים את השיטות הניתוחיות שלמדתי בדרום-קוריאה וביפן.

בגישה זו, לגוף נדרש זמן "להבין" את השינוי שהתחולל בו, ולכן ההחלמה מהניתוח אורכת עד שלושה שבועות בהם החולה מחובר לזונדה ואינו יכול לאכול. בעיה נוספת נעוצה בכך שהתריסריון הוא איבר חיוני שהסרתו גורמת לחסרים תזונתיים, משום שהוא אחראי לספיגת ויטמינים כמו ברזל, סידן, ויטמין D ומלחים חיוניים לגוף.

בגישה חדשה הנעשית בבית החולים שלנו, בהצלחה רבה, אנו מיישמים את השיטות הניתוחיות שלמדתי בדרום-קוריאה וביפן. מדינות אלה נחשבות לבעלות מומחיות עולמית בטיפול בסרטן הקיבה. מדובר בגישה אגרסיבית מזו הרווחת בישראל ובעולם המערבי לטיפול בסרטן הקיבה.

לפי הגישה החדשה, אנו נוהגים להסיר את בלוטות הלימפה שמסביב לקיבה ולאורך כלי דם גדולים הסמוכים לקיבה. בניתוח, הנעשה בגישה זעיר-פולשנית, אנו שומרים על האנטומיה הטבעית של מערכת העיכול ונמנעים ממעקף תריסריון, בכריתה חלקית של הקיבה. בגישה זו ההחלמה מהירה יותר, המזון עושה את דרכו "הטבעית" במערכת העיכול ללא בעיות ספיגה של מלחים וויטמינים.

ביום שאחרי הניתוח החולים חוזרים לאכול ואינם נדרשים לזונדה. לאחר 5 ימים החולים, בדרך כלל, משתחררים לביתם מבית החולים.

תודות להסרה אגרסיבית של בלוטות הלימפה לאורך כלי הדם הגדולים, אנחנו מקטינים בחדות את הסיכון לחזרת המחלה. בניתוח סרטן קיבה ללא הסרה של בלוטות הלימפה המחלה עלולה להישנות בתוך כשנתיים. בגישה הנהוגה בישראל הסטטיסטיקה מדברת על סיכון לחזרת המחלה אצל כ-80% מהמנותחים תוך 5 שנים. זאת, בהשוואה ל-40% בגישה הקוריאנית האגרסיבית יותר שאנחנו משתמשים בה.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"

נושאים קשורים:  דעות,  סרטן קיבה,  ניתוח,  בלוטות לימפה,  דרום-קוריאה,  גישה ניתוחית,  קיבה
תגובות

מהמם!!

אנונימי/ת
29.09.2017, 19:46

רק להזכיר שישנה גם דמות שולית כזו שנקראת פתולוג שנמנית על אותו צוות רופאים שבזכותם מתקבלת אבחנה והחלטה על סוג הטיפול אותו יקבל החולה..

אנונימי/ת
30.09.2017, 00:00

מאמר קצת שטחי. אם באמת מדובר בטכניקה ניתוחית שמשפרת דרמטית את התוצאות, מה ההסבר לאי אימוצה במערב? בוודאי יש הסבר כלשהו.

אנונימי/ת
30.09.2017, 11:11

נראה קצת כמו פרסומת עצמית. למיטב ידיעתי כירורגים מוציאים את כל בלוטות הלימפה הניתנות להסרה בסמוך לגידול קיבתי.

אנונימי/ת
04.10.2017, 18:03

כריתת הבלוטות הינה חלק אינטגרלי מטיפול בקרצינומה כבר 15 שנה לפחות. לפיכך לא בדיוק מובן החידוש. זה פורום לרופאים...מעט יותר פירוט והסבר מדעי אמיתי נחוץ פה.