דעות

להפריד צוותי בתיה"ח הציבוריים מהפרטיים

צריך לחול איסור מוחלט על שיתוף של צוות רפואי בין בתי החולים הציבוריים והפרטיים; כל רופא ואחות צריכים לבחור לעבוד בבי"ח ציבורי או פרטי

ב-20.9.2013 הופיעה כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות", תחת הכותרת: "בתי החולים הפרטיים מציעים צונאמי של כסף, והכסף הזה מעוור את הרופאים ומעוות את הרפואה כולה".

"מאז פסק דין יקירביץ, מצב הרפואה הציבורית המשיך להידרדר ומצב הרפואה הפרטית המשיך לשגשג"

פרופ' גבי ברבש, מנהל בית החולים "איכילוב", אמר באותה כתבה (מאת שרית רוזנבלום): "אנחנו מפתחים תשתיות ובונים מגדלים, אבל בסופו של דבר מה שקובע את האיכות של המערכת הוא ההון האנושי שלה. המצב הכלכלי שנוצר בשנים האחרונות גורם להתנהגות שונה מזו שאפיינה את המערכת בעבר. ההון האנושי שלנו, הרופאים והאחיות הטובים ביותר שלנו, פשוט נוטשים את המערכת הציבורית, פיזית ומנטלית. גם אלה שעדיין נמצאים במערכת מסתכלים היום החוצה ואומרים לעצמם : 'שם הכסף הגדול, לשם גם אני רוצה להגיע'. חייבים למצוא דרך להשאיר את הרופאים הטובים בתוך המערכת הציבורית, כי הם העתיד שלה. אם הכסף שכולנו משלמים בביטוחים הנוספים לא יוסט גם לטובת המערכת הציבורית, בעוד עשר או 15 שנה לא יישאר במערכת הזו אפילו רופא מומחה אחד".

אחד הרופאים מבית החולים איכילוב ש"נטש" תרתי משמע, הן את בית החולים "איכילוב" והן את החולה, לפי פסק הדין של השופט ג'ורג' קרא, הוא ד"ר ולדימיר יקירביץ : כאמור, "את המינימום כמו למשל איפה בדיוק יש דימום, עובדה שגם ד"ר פז וגם ד"ר קרמר, חיפשו את החור במקום הלא נכון... היינו מצפים שהנאשם ימתין עד שד"ר קרמר יגיע ויתן לו ההסברים הנחוצים אבל הנאשם נטש כזכור, לפני שד"ר קרמר הגיע לבית החולים... למרות שהוא אמר כי מבחינתו קרמר היה אחראי והיה אמור להדריך את ד"ר פז. הוא חשב שאין שום טעם ואין שום חשיבות להסביר למי משני המנתחים מה הוא עשה ומה הוא חושב שעליהם לעשות" (מתוך סיכומי התביעה בעמ' 136, לקריאה לחצו כאן)

"מכיוון שמדובר כאן בשתי ישויות נפרדות המתחרות זו בזו הרי צריך לחול איסור מוחלט על שיתוף של צוות רפואי בין בתי החולים הציבוריים והפרטיים"

באותו משפט גם העיד ד"ר גבי ברבש: "ד"ר יקירביץ, מדי פעם הוא היה מגיע ואומר שמס' הניתוחים יורדים תדבר עם קופ"ח זאת עם קופ"ח אחרת שיפנו אלינו יותר חולים, והיינו באמת מגיעים להסכמה עם קופ"ח... אחת הפעמים במהלך 95', ואני לא יודע מתי כשהוא בא לספר לי את זה, אמרתי לו ואז כבר היה מצב, אני חייב לציין שבתי חולים אחרים, לא אצלנו הייתה סיטואציה של בחירת מנתח דרך איזה שהוא chanel אנחנו התחלנו את זה שנה יותר מאוחר, לקראת 96', אז אמרתי לו (הכוונה לנאשם – ג' ק',) תראה, אתה יודע מה, אתה רוצה להגדיל את מספר הניתוחים בבית חולים, בוא, במקום להעביר את החולים הפרטיים שלך לאסותא, תעביר אותם לבית חולים ואנחנו נשלם לך פה בבית חולים, ה–margin שהיה לי דרך התשלום שקיבלנו מקופ"ח היה מספיק גדול בשביל לשלם לו יותר ממה שאנחנו משלמים ברגיל, אני לא זוכר אם שילמנו לו אז 5,000-6,000 ש"ח במקום 2,000 או 1,800 ש"ח ששילמנו אז למנתח בכיר בססיה."

מאז פסק דין יקירביץ, שניתן ב-20 בינואר 2004, מצב הרפואה הציבורית המשיך להידרדר ומצב הרפואה הפרטית המשיך לשגשג. גרעונות קופות החולים עומדים היום על 1.7 מיליארד ש"ח, גרעונות "הדסה" מגיעים ל-1.4 מיליארד ש"ח, וגם בתי החולים מצויים בגירעון של כמיליארד ש"ח.

האם כל הבעיה של הרפואה הציבורית היא הרפואה הפרטית? כפי שנכתב בכתבה בידיעות אחרונות: "בבתי החולים של אסותא בלבד מבוצעים מדי שנה 85,000 ניתוחים, 650,000 בדיקות וטיפולים אמבולטוריים (שאינם מצריכים אשפוז) וקרוב ל-5,000 צנתורים"; האם כל הבעייה של הרפואה הציבורית היא הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2002, השופט אליקים רובינשטיין, שקבע כי השר"פ בבתי החולים הממשלתיים אינו חוקי?

לדעתי שורש הבעיה נמצא במחוזות אחרים לגמרי. הקמת בתי חולים פרטיים נוספים הינו הליך מבורך ביותר שמגדיל את ההיצע לגבי הביקוש הגובר לשירותי הרפואה. אלא מה? בתי החולים הפרטיים אינם בתי חולים סמך לבתי החולים הציבוריים, אלא בתי חולים עצמאיים לכל דבר ועניין, כולל לגבי מצבת כוח האדם הרפואי. יתרה מכך, בתי החולים הפרטיים יכולים וצריכים להתחרות בבתי החולים הציבוריים הן ברמת השירות והן באיכות השירות הרפואי שהן מספקות לאוכלוסיית החולים.

מכיוון שמדובר כאן בשתי ישויות נפרדות המתחרות זו בזו כמתחייב מכל מערכת תחרותית, הרי צריך לחול איסור מוחלט על שיתוף של צוות רפואי בין בתי החולים הללו. כלומר, כל רופא וכל אחות צריכים לבחור לעבוד בבית חולים ציבורי או בבית חולים פרטי. האפשרות הקיימת היום, בה רופא שמנהל מחלקה בבית חולים ציבורי, ומתוקף כך גם מקבל 30 כוננויות-על, יבצע ניתוח בבית חולים פרטי בעת היותו כונן-על בבית חולים ציבורי היא לכאורה מעשה בלתי חוקי.

"הנורמה המשפטית של משפט יקירביץ תואמת את ענייננו: הפרדה מוחלטת של הצוות הרפואי בין בתי החולים הציבוריים לבתי החולים הפרטיים"

רופא מומחה בבית חולים ציבורי, שמתוקף תפקידו חייב בנאמנות למקום עבודתו, אשר מפנה חולים לבית חולים פרטי, הינו לכאורה פוגע בחובת הנאמנות שלו לבית החולים הציבורי בו הוא עובד.

חוק יסוד: חופש העיסוק אינו מתיר את ההפקרות לכאורה הנוהגת היום, בה כל רופא מומחה הישר בעיניו יעשה. החלטת בית המשפט העליון במשפט יקירביץ, ש"מצביעה על נורמות התנהגות שאינן מתיישבות עם דרישותיו של מקצוע הרפואה", יפה בהחלט לענייננו: "אם לא די בעבירות ההריגה, הרי בצידן מוצאים אנו את העבירות של פזיזות ורשלנות. מדובר בשישה מקרים בהם הורשע המערער בנטישת חולים בחדר הניתוח. לא נחזור ונפרט את כל אחד ואחד מן המקרים האמורים. די להזכיר כי באחד המקרים - האירוע נשוא אישום 5 - הותיר המערער את החולה בידיו של המתמחה ד"ר פז וכי זה נאלץ להמשיך בביצוע הניתוח תוך שהוא מקבל עצה והדרכה מפיו של הרופא המרדים, ד"ר זילביגר (!). במקרה אחר - נשוא אישום 9 - עזב המערער את חדר הניתוח על מנת לבצע ניתוח פרטי בבית חולים אחר" (לקריאת ההחלטה לחצו כאן)

הנורמה המשפטית של משפט יקירביץ תואמת את ענייננו: הפרדה מוחלטת של הצוות הרפואי בין בתי החולים הציבוריים לבתי החולים הפרטיים.

נושאים קשורים:  דעות,  רשלנות רפואית,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית,  ועדת גרמן,  ולדימיר יקירביץ
תגובות
נועם נטיף
03.10.2013, 20:49

טוען ד"ר אלדור כי רופא חייב בנאמנות למקום עבודתו.
רק להזכיר כי רופא חייב קודם כל בנאמנות לחולה בו הוא מטפל!
אם ביכולתו להבטיח אשפוז בחדר במקום בפרוזדור, צוות רפואי וסיעודי שמצוי פחות בעומס ויש לו יותר זמן וסבלנות להדריך המטופל, אז מדוע לו לבצע פרוצדורות בבי"ח פרטי כשאפשר.
למען הסר ספק, אני עובד בבי"ח ציבורי ואיני מבצע ניתוחים כלל.

גדעון
03.10.2013, 21:00

מילים כדורבנות.
כל הכבוד ואמן לדבריך.
בנוסף גם לאסור העברת מטופלים המסתבכים מבית חולים פרטי לציבורי או לחלופין לחייב גם את המוסד הפרטי וגם את המנתח בעלות הטיפול במוסד הציבורי.

ד"ר צדיק
03.10.2013, 23:53

הסיבה היחידה לנאמנויות כפולות היא רדיפת בצע.
במערכת הציבורית יש מינוי אקדמי, יש קרנות מחקר, מחקר,
השתלמויות שבתונים ורכישת מוניטין וניסיון על חשבון הקופה
הציבורית. ואז בא המומחה הגדול ורוצה לעשות כסף גדול, אבל
לא רוצה להפסיד את סיר הבשר.
כאן יש לשים קו אדום ולומר לו עד כאן. או פה או שם ! אין גם וגם. תבחר.
את הברירה הזו צריך ליישם בשלב מוקדם לפני שגמר לינוק את משמני הרפואה הציבורית. שיבחר לו מסלול אבל יתחייב לו .
יישר כח לד"ר אלדור.

יריב
04.10.2013, 01:27

הצורך שלי לעבוד בבתי חולים פרטיים בנוסף לציבורי הוא כורח המציאות לדאבוני, זה ללא ספק יותר ״מערב פרוע״ מבמערכת הציבורית שם יש עבודת צוות ודיונים וכו׳. אילולא עבדתי ״בחוץ״, לא יכולתי לשלם לבייביסיטר, כמה שנשמע אבסורדי. ניתוק מוחלט בעיסוק בין פרטי לציבורי ללא שכר הולם לכלל הרופאים גם אלו שלא מבצעים פעולות, יגרום לנטישת המקצועות הכירורגיים בהמשך, להארכת תורים עקב בטלנות סמויה או גלויה, יוריד את הצורך במצוינות בחסכון וביעילות, יבטל תחרות בין רופאים והרשימה עוד ארוכה... מוסרית מקצועית וכלכלית.
הייתי שמח לוותר על הפרקטיקה הפרטית לו יכולתי. עם זאת, זו עדיין זכותי לעשות מה שאני רוצה עם זמני החופשי ! מבצעי עבירות כדוגמת הציטוט שהבאתם צריכים להישפט ולהיענש, אבל האם הפרט מעיד על הכלל ? זה סוג של זלזול באמות המוסר שלי ושל חברי לעבודה ! עליכם להיות מאוזנים.

דר' רוטמן
04.10.2013, 09:39

שוב אני מודה לך על ההרגשה הנפלאה שאני לא לבד במערכה.
ברבש רוצה שר"פ כי הוא רוצה להפוך את איכילוב לאסותא.
לדעתי ברבש צריך לעזוב את איכילוב ולנהל את בי"ח אסותא.
את איכילוב צריך לנהל רופא עם חזון של שליחות ציבורית ולא תאוות בצע.
כל ה-"פרופסורים" תאווי בצע צריכים לעזוב לאלתר את המערכת הציבורית ורופאים הרבה יותר טובים ומצפוניים יתפסו את מקומותיהם בבתי החולים הציבוריים.
אל דאגה, לא יפגע האקדמיה, הרופאים המצפוניים יעשו עבודה הרבה יותר טובה גם בתחום זה וברור שגם בטיפול המקצועי של החולים כולל הניתוחים המורכבים ביותר.
הרי כולם יודעים שמאחורי כל "פרופסור" עם ידיים שמאליות יש את המנתחים הטובים באמת שקידומם "חסום" על בסיס אינטרסים וקשרים שפלים תוך כדי הטעיית ציבור החולים ובמטרה להשאיר את כל ה-"עוגה" בידיים של מושחתים אלה.
באופן טבעי המערכת הציבורית ללא ה-"פרופסורים" המושחתים תתגבר בקלות ותוך זמן קצר על המערכת הפרטית וה-"פרופסורים" ירצו לחזור שוב למערכת הציבורית כאשר יבינו שגם טעו וגם חטאו.
כל הבעיה של הרפואה הציבורית זה הניהול המושחת.
למש"ל כבר היום, עם התנאים שיש לנו, יכולנו להשיג ששום חולה לא ימתין במיון יותר מרבע שעה בשביל להיבדק!

דר' רוטמן
04.10.2013, 11:23

הרי ה-"הון האנושי" של ברבש הוא לא אלא "תואמי יקירביץ" למיניהם.
עבור אלה ברבש הפך את ה-"רפואה השחורה" של שנות ה-80 ל-"רפואה לבנה" (אותו דבר אבל כביכול "חוקי").

דר אייל רוזנצוויג
05.10.2013, 19:12

מודה לד"ר אלדור על הצגת הדברים באופן מעמיק וחד.
יש שיגידו שהפרדת הצוותים הרפואיים היא אוטופיה בלתי ניתנת לייסום הן מבחינה פרסונלית והן מהבחינה הכלכלית. הגיע אולי הזמן להקים צוות מומחים אצמעי שיבדוק את ההשערה.
על כל פני נראה שההפרדה מתחייבת לא רק ברמת הצוותים הרפואיים אלא גם ברמת המוסדות כך שמוסד שמוגדר כחלק מהרפואה הציבורית לא יעסוק ברפואה בעלת מאפיינים פרטיים ומוסד שעיסוקו ברפואה הפרטית לא יעסוק ולא ימומן ממקורות הרפואה הציבורית.
ולתגובתו של דר רוטמן: כבר אמר מי שאמר שאין לדון אדם עד שאינך עומד במקומו. פרופ ברבש רואה את המערכת הציבורית על פיתהום ומתריע ואף מחפש דרכים להצילה. ניתן לדון ולחלוק על הדרכים אבל הגדרת בר פלוגתא מקצועי כתאוו בצע מקוממת ואינה ראויה באופן כללי ובוודאי במקרה הספציפי הזה כפי שידוע לכל מי שמכיר את דרכו של האיש, תרומתו רבת השנים למערכת הבריאות על כל רבדיה ויושרתו. ראוי היה שתבהיר את דבריך ותפרסם כאן התנצלות.

דר' רוטמן
06.10.2013, 00:54

ראשית אין לי בעיה להתנצל אם מישהו מרגיש פגוע.
עם זאת, אני זה שמרגיש פגוע מעצם ההגדרה של רופאים מסוימים, מרביתם ילדי שמנת מקושרים אשר ניתן להם הניהול של יחידות רגישות טרם זמנם כה-"הון אנושי" של מערכת הבריאות על פי ברבש.
בנוסף, על פי הכתבה, ברבש הציע כסף ליקירביץ בכדי שיעדיף לנתח באיכילוב במקום אסותא. זה גם מעיד על טיב ה-"הון האנושי" של ברבש.
אני טוען שכולנו ההון האנושי של מערכת הבריאות הציבורי באופן שווה.
וה-"הון האנושי" של ברבש יכול לעזוב לטובת המערכת הפרטית ללא חשש כי יש בינינו רופאים מעולים שיחליפו אותם ללא קושי.

רופא בכיר
06.10.2013, 09:15

חברים יקרים.
תרדו לאדמה.במערכת הציבורית יש מספר מוגבל מאד רופאים בכירים וגם אותם בגיל 67 זורקים לשוק הפרטי,למרות שיכולתם להמשיך לתרום לא עומדת בשום ספק.
אז ברור שהם פונים לשוק הפרטי ולא מדובר בבודדים.אז מומחה צעיר רואה מה מצפה לו ובונה לעצמו בסיס לעתיד מצד אחד ובצד השני גם חי ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שמציע לו מערכת הציבורית . אז על איזה נאמנות אנחנו דנים.קודם שמערכת תהיה נאמנה לרופאים ותתגמל אותם בצורה סבירה ולאחר זה תדרוש את נאמנותם.אף אחד מקולגים "הבוגדים" לא שבע רצון שאליו לעבוד 12 ויותר שעות בים.
קודם בבית החולים ציבורי ולאחר מכך להמשיך את יום עבודה באסותא.
אז קודם צרכים לעשות בדק בית במערכת ורק אז לפנות עם הדרישות להיות נאמן