שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע אתמול (ב'), כי בכוונתו להרחיב את אפשרות המטופל לבחור באופן חופשי את המוסד הרפואי בו יקבל טיפול גם לתחום הקרדיולוגיה וניתוחי הלב. ליצמן אמר את הדברים בטקס חנוכת מחלקת יולדות ונשים חדשה, במרכז הרפואי "שיבא".

כיום, מבוטחי קופות החולים כבולים להסדרי הבחירה. אלו הם הסכמים שעורכות קופות החולים עם בתי החולים ועם מוסדות רפואיים נוספים, ולמבוטחים יש למעשה אפשרות לבחור את המוסד שבו יקבלו את הטיפול מתוך רשימה סגורה. בתחום בריאות הנפש אין כלל אפשרות בחירה: המטופלים כבולים למוסד המשויך למקום מגוריהם.

"דה-מרקר": היעדר היכולת למבוטח לבחור במוסד שיטפל בו וברופא שיטפל או ינתח אותו הם בין הסיבות המרכזיות לפניית מבוטחים מהמערכת הציבורית לפרטית

לעומת זאת, תחום האונקולוגיה נפתח לפני 8 שנים לבחירה, וכיום יכולים חולי סרטן לבחור את המוסד הרפואי שבו יקבלו טיפולים אונקולוגים.

ליצמן העריך, כי המהלך שהוא מעוניין להוביל עתה ידרוש הסכמה ורצון מצד קופות החולים, או שיידרש שינוי חקיקה. זאת משום, שעל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופות החולים מחויבות לספק למבוטחיהן שירות רפואי בזמן או במרחק סבירים ממקום המגורים ומותר להן לערוך לשם כך הסדרים עם נותני השירותים השונים ואז להפנות את המבוטחים שלהן לספקי השירות שבהסכם. המשמעות היא למעשה שמבחינה חוקית כיום, זכות הבחירה של המבוטחים מוגבלת להסדרי הבחירה שערכו קופות החולים.

בדיווח ב"דה מרקר" בנושא הודגש, כי נושא הבחירה והרחבתה עלה לא פעם במהלך השנים האחרונות. היעדר היכולת למבוטח לבחור במוסד שיטפל בו וברופא שיטפל או ינתח אותו הם בין הסיבות המרכזיות של פניית המבוטחים מהמערכת הציבורית לפרטית, נכתב בדיווח. כמו כן, הביא המצב לתופעות של פרוטקציה ועקיפת ההסדרים הרשמיים.

ב"וועדת גרמן", שהמלצותיה נדחו על ידי ליצמן כאחד הצעדים הראשונים שלו בתפקיד, נכללה המלצה להרחיב את הסדרי הבחירה הנהוגים כיום, אך לא לפתוח אותם באופן מוחלט לבחירת המטופל.

בדיווח צוין, כי לבחירה חופשית מוסדות יש גם חסרונות, ביניהם הסיכון להצפת בתי חולים מסוימים והארכת התורים בהם, לעומת ריקון בתי חולים אחרים, והחלשת כוח המיקוח של הקופות מול בתי החולים וספקי השירותים.