בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לשבץ (American Stroke Association), שנערך בסוף השבוע שעבר בנאשוויל, דווח על התקדמות גדולה בהתמודדות הרפואה עם שבץ מוחי, תוך שימוש בתומכנים (סטנטים) הדומים לאלו המושתלים כיום בצנתורים.

לפי הממצאים החדשים, הטכנולוגיה מתאימה לפתיחת חסימות ולסילוק קרישי דם במוח, ועל ידי כך מסייעת להקטין את הסיכון של החולה להישאר נכה ומוגבל בפעילותו ובתפקודו. אלו שטופלו בתומכני המוח נמצאו בסיכוי גבוה במיוחד לשרוד באופן עצמאי 3 חודשים לאחר שבץ מוחי, דווח בכנס.

שלושה ניסויים קליניים ראשוניים שבהם טופלו כך נפגעי שבץ מוחי היו כל כך מוצלחים, עד שהוחלט להפסיקם ולהציע את שיטת הטיפול הזאת ליותר חולים. מחקר אחד מבין השלושה אף הצביע על ירידה בשיעור התמותה עד כדי 50% בקרב נפגעי שבץ מוחי שטופלו באמצעות הסטנטים המוחיים החדשים.

בשונה מתומכני הלב, הנשארים במקום שבהם הושתלו, הסטנט המוחי משטח את קריש הדם, לוכד אותו ומסלקו החוצה

ד"ר ג'פרי סייבר (Saver), ראש המחלקה לשבץ מוח בבית החולים של אוניברסיטת UCLA, הגדיר את ההצלחה בניסויים כ"התקדמות של פעם בדור בטיפול בשבץ מוחי". ד"ר לי שוואם (Schwamm), מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון, כינה את ההצלחה "נקודת מפנה אמיתית בתחום הרפואי הזה".

הוא ציין, כי עבור רבים מהחולים שעברו שבץ מוחי, החדרת התומכן היא ההבדל שבין לחזור הביתה לתפקוד יום-יומי סביר לבין ההישארות במוסד סיעודי. מומחים אחרים שצוטטו בתקשורת האמריקאית אמרו, כי הטיפול באמצעות החדרת תומכן למוח "תקרב את הטיפול בנפגעי שבץ מוחי למקום שבו נמצאת כיום הרפואה העוסקת בחולי לב".

עם זאת, השתלת תומכנים מתאימה רק לסוג מסוים של מטופלים להם ניתן להציע את הטיפול הזה.

מדי שנה נפגעים משבץ מוחי מעל 800 אלף בני אדם בארה"ב. הטיפול בקריש הדם במוח נעשה בדרך כלל על-ידי המסתו בתרופה tPA. אם שיטת טיפול זאת – שיש לה סיכוי הצלחה גבוה רק בחלון זמן קצר לאחר האירוע – לא משיגה את יעדה, נעשים ניסיונות מסוג אחר לסילוק קריש הדם מהמוח. רובם, לפי הדיווח, אינם רושמים הצלחה.

הסטנט המוחי (stent retrievers), רשת מתכתית המזכירה כלוב, פותח את כלי הדם שנחסם בקריש הדם מהר יותר וגם גורם פחות נזק לכלי הדם עצמו. בשונה מתומכני הלב, הנשארים במקום שבהם הושתלו בצנתור כדי להבטיח זרימה של הדם, הסטנט המוחי לוכד את קריש הדם ומסלקו החוצה.

בניסוי הקליני ובמחקר הנלווה לו שנעשה בארה"ב ואירופה ב-196 נפגעי שבץ מוחי התקבלו התוצאות הבאות לגבי שימוש בתומכן מוחי מסוג Solitaireי - 60% מהמטופלים לא נותרו נכים ומוגבלי תנועה ותפקוד, לעומת 35% ממטופלי שבץ מוחי באמצעות tPA . בניסוי באוסטרליה על 70 איש התוצאות היו 71% לעומת 40%, בהתאמה.

בניסוי שהובל בידי רופאים בקנדה על 316 מטופלים, 56% מנפגעי השבץ שטופלו בתומכן מוח לא נותרו במצב של נכות מג'ורית לעומת 29% מהמטופלים ב-tPAי. 10% ממשתתפי הניסוי שטופלו הן ב-tPA והן בתומכן מתו במהלכו, לעומת 19% רק ב-tPA.

דיווח על שני המחקרים האחרונים פורסם ב-NEJM